עם כניסתם, שלו ושל מאניה רעייתו, אל ביתם החדש, נערך לכבודו טקס במהלכו, שלא כמקובל, נקרא הרחוב על שמו, עוד בחייו.

רחובות ביאליק, אידלסון והס היו אחד המוקדים שבהם שולבה האדריכלות המודרנית ולצידה אפשר לראות ברחובות אלה גם היום, סגנונות אדריכליים שונים: אקלקטיים ובסגנון הבינלאומי. רחוב ביאליק הוא אחד הרחובות השמורים והמשוחזרים ביותר בתל-אביב. פנינה אדריכלית שקפאה בזמן. חלק לא קטן מהבתים שנבנו בו הפכו מוזיאונים קטנים שמספרים את סיפורו של הרחוב, של דייריו ובעיקר את סיפורה של העיר. האדריכלים שבנו את הבניינים ברחובות ביאליק, אידלסון והס היו באותן שנים, מובילי דרך וטעם.

בשנת 1934 נפטר ביאליק ומניה, אלמנתו תרמה את ביתם לעיר תל-אביב ל”מטרות ציבור”. כדי להחזיק את המקום הוקמה עמותה, עם תקנון ומערכת גיוס תרומות. בין חברי האגודה התורמים, נמצא גם שמו של יוסף אשרמן.
“בתמורה”, קיבלה האלמנה מהעירייה דירה צנועה ברחוב מלצ’ט 3, שם התגוררה עד סוף ימיה. לזוג לא נולדו ילדים .

ארכיון ‘הצלמניה’ / צילום | רודי ויסנשטין
1950 | מאניה ביאליק (מימין) ונינה אשרמן | מסיבת יום הולדתה ה-74 | בדירתה שברחוב מלצ’ט 3 בתל-אביב

במשך שנים רבות שימש בית ביאליק כספריה וארכיון לכתביו ולכתבי עת ספרותיים ובשנת 2009 שוקם המבנה על ידי ‘ניצה סמוק אדריכלים’ והפך למוזיאון עירוני.

בית אריה שנקר, (ברחוב ביאליק 26) נבנה ב-1931 בתכנונו של האדריכל דב הרשקוביץ.

שנקר, היה מאבות הכלכלה הישראלית. במותו, העבירה גם משפחתו את הבניין לעירייה ובשנת 1994 שוקם המבנה על ידי האדריכלית נילי פורטוגלי, אגפיו האחוריים נהרסו תוך שמירת החזית הראשית הפונה לכיכר, לשם הקמת ‘המרכז למוזיקה על שם פליציה בלומנטל’.

ברחוב ביאליק 14 ניצב בית ראובן, שנבנה ב-1931 ותוכנן על ידי האדריכל פנחס ביז׳ונסקי.

מקום משרדיה של העיר הצעירה, שזכתה למעמדה הרשמי רק שלוש שנים קודם לכן, היה בראש הכיכר שבקצה רחוב ביאליק, בואכה רחוב אידלסון, בבניין מסוגנן שיועד במקורו לשמש מלון ומקומותיו העליונות ניבט הים.

מאז 2002, צמד הרחובות ביאליק–אידלסון, הכיכר, בית העיר בראשה ובריכת פרחי הלוטוס בעיבורה, הוגדרו כ”מתחם ביאליק – מרכז התרבות העברית”.
‘המתחם’ פעיל כמרכז תרבות עכשווי וכמוזיאון היסטורי פתוח, הכולל מבני שימור עירוניים שעברו תהליך שימור מוקפד. מבנים אלה חושפים את המורשת התרבותית של העיר בתחומי האמנות, השירה והספרות, הארכיטקטורה ותיאטרון הפרינג’, ומתעדים את תולדותיה מאז היווסדה, עת היתה שכונה קטנה שצמחה מתוך יפו ונקראה “נווה צדק”.

המתחם מנוהל מאז שנת 2000 בידי איילת ביתן-שלונסקי, האוצרת ויוצרת בו תכנים מתחדשים.

באדיבות | ‘בית ראובן’ / צילום | צלם לא ידוע
עבודות בחצר בית ראובן | ברקע המבנה ברחוב ביאליק 15 | נבנה בשנת 1931 | נרכש על ידי אסתר וראובן רובין בשנת 1954