כמעט שנה אחרי שהתחילו הילדים את דרכם ב”הדסים”, ב–11 באפריל, 1961, החל משפט אייכמן.
העמדתו של אייכמן למשפט, בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, היה אירוע עולמי מטלטל וחסר תקדים בעוצמתו. המשפט סוקר בכול אמצעי התקשורת בעולם, על ידי עיתונאים ושדרים שהגיעו מקצוות תבל.
בישראל, שודר המשפט באופן רצוף ברדיו (שידורי טלוויזיה עוד לא היו) ובארה”ב ואירופה – שודרו העדויות בליווי פרשנויות בטלוויזיה.
לראשונה, נשמע קולם של יותר מ-100 עדים שסיפרו בגוף ראשון את סיפורם האישי, מעל דוכן העדים.
לראשונה, הופרה שתיקתם הרועמת והמשתקת של הניצולים. פרטים שמעולם לא סופרו, חוויות אישיות שהוסתרו כל השנים מהבושה: הבושה על מה שחוו, הבושה ורגשי אשם על העובדה שנותרו בחיים.
ימים ארוכים, שעות אינסוף, (משנת 1961 ועד 1962) נשמעו העדויות ונכתבו הפרוטוקולים.
ב- 7 ביוני 1961 עלה גם יחיאל די-נור אל דוכן העדים.
די-נור הספיק לומר משפטים ספורים, לפני שהתמוטט. המלים שנאמרו, המשפטים היחידים שהצליח לפלוט נצרבו בתודעת הציבור וקיבעו את דמותו כאייקון של משפט אייכמן. במשך 8 וחצי דקות מסר ברצף, כמו מתוך טראנס, טקסט מצמרר, שנשמע יותר כמו פואמה ופחות כמו עדות:
כרוניקה מתוך הפלנטה אושוויץ.
״הייתי שם בערך שנתיים.
״אין הזמן שם כפי שהוא כאן על כדור הארץ
״כל שבר רגע הולך שם על גלגלי זמן אחר
״לתושבי פלנטה זאת לא היו שמות
״ לא היו להם הורים
״ולא היו להם ילדים
״הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן
״הם לא נולדו שם ולא הולידו
״נשמו לפי חוקי טבע אחרים
״הם לא חיו כפי החוקים של העולם כאן ולא מתו
״השם שלהם הוא המספר ק. צטניק
״הם לבשו שם (כאן הוא מראה את חליפת האסיר שלו, חליפת פסים מאושוויץ)
״זהו הלבוש של הפלנטה הקרויה אושוויץ
״ואני מאמין באמונה שלמה שעלי להמשיך בשם זה, כל עוד שהעולם לא יתעורר אחרי צליבת העם למחות את הרעה הזאת, כשם שהאנושות התעוררה אחרי צליבת אדם אחד.
״אני מאמין באמונה שלמה כשם שבאסטרולוגיה הכוכבים משפיעים על מזלנו, כוכב האפר אושוויץ עומד למול כדור ארצנו ומשפיע עליו.
״אם אני יכול לעמוד כאן לפניכם היום ולספר את הקורות מתוך הפלנטה הזאת,
״אם אני הנפיל של הפלנטה הזאת יכול להיות כאן עכשיו, הרי אני מאמין באמונה שלמה שזה הודות לשבועה שנשבעתי להם שם
״הם נתנו לי את הכוח הזה. השבועה הזו הייתה השריון בו נכנסתי לכוח עליון מחוץ לדרך הטבע שאוכל אחרי זמנו של אושוויץ שנתיים בהיותי מוזלמן לעבור זאת כי הם הלכו ממני
״תמיד הלכו ממני, נפרדו ממני ובמבט עינינו הייתה השבועה הזאת
״קרוב לשנתיים ימים הלכו ממני ותמיד השאירו אותי אחריהם.
״אני רואה אותם. הם מסתכלים בי.
״אני ראיתי אותם ליד התנור
״אני זוכר..״
ואז, התמוטט למרגלות דוכן העדים.
החשיפה הפומבית הראשונה של האיש שמאחורי הסופר, היתה כנראה מעל לכוחותיו.
מלכה ויוסף אשרמן היו באולם ומייד אחר כך, לצידו כאשר הובהל לבית החולים, שם נשאר מאושפז למשך ששה חודשים.
רעייתו, נינה, היתה בארה”ב.
ימים ספורים אחר כך, הגיעה מלכה אשרמן ל’הדסים’, לשיחה עם הצוות החינוכי. רק חודשים מאוחר יותר חזר יחיאל די-נור לאיתנו ועם שובה של נינה, נפגשו שניהם עם ילדיהם שבכפר.